החלטה בתיק בש"א 5565/07

1.         המבקש הגיש תביעה נגד המשיבים, בה עתר לסעד הצהרתי לפיו המבקש הוא הבעלים של מניות המשיבה 3 (להלן - " החברה"), המצויות בידי המשיב 1 (להלן - " המשיב")

עוד ביקש המבקש, כי בית המשפט יורה על ביטול רישום המניות על-שם המשיב ויצהיר שהמשיב אינו מנהל מוסמך של החברה ואינו יכול לפעול בשמה.

לאחר הגשת התביעה, הוגשה הבקשה דנן, לצו מניעה זמני, שיאסור על המשיב לבצע כל עסקה במניות החברה או בנכס מנכסיה.  ביום 15.5.07 ניתן צו ארעי במעמד צד אחד וביום 21.5.07 התקיים דיון במעמד הצדדים, במהלכו הגישו המשיבים 1 ו-3 (להלן - " המשיבים") את תגובתם לבקשה, שצורפו לה תצהירי המשיב ואדם בשם משה חיים לוי.

2.         על-פי הנטען בבקשה ובתצהיר המבקש, בבעלות החברה נכס מקרקעין שהוא מגרש ועליו מבנה תעשייתי המצוי באזור התעשייה עטרות (מגרש מס' 33 לפי תב"ע 1689, להלן - " הקרקע").

המבקש טוען, כי היה "יחד עם אחרים" בעלים של מניות החברה. לדבריו, המשיב הצליח בעורמה ובמרמה לגרום לכך כי המבקש יעביר לידיו את מניותיו בחברה, ללא תמורה. המשיב הציג עצמו לפני המבקש כמי שיוכל להביא למכירת הקרקע, לאחר שהדבר לא עלה בידיו של המבקש במשך תקופה ארוכה. לטענת המבקש, המשיב טען, כי הדרך הטובה ביותר להצליח למכור את הקרקע, היא בהעברת מניות החברה על-שם המשיב "בנאמנות" ומינויו כמנהל החברה. אם כך ייעשה, הבטיח המשיב לשווק את הקרקע במחיר טוב, באופן שגם המבקש ויתר בעלי המניות בחברה ייהנו.

המבקש מוסיף וטוען, כי המשיב הציג עצמו כאיש עסקים מצליח, אך בהמשך התברר שהוא נוכל בעל עבר פלילי, אשר "שכח" את דבר הנאמנות שהוסכם עליה והתחמק מדרישותיו של המבקש לבטל את העסקה. המבקש הודיע למשיב על ביטול העסקה, אך זה דחה את פניותיו של המבקש. לגרסת המבקש, לא מגיע למשיב דבר "והמדובר בסחיטה ממש ותרגיל רמאות" (סעיף 12 לתצהיר). המבקש לא נחקר על תצהירו.

3.         כבר עתה יצוין, כי תצהיר המבקש חסר כמעט כל משקל ואין בעובדה שלא נחקר כדי ליתן לתצהיר משקל נוסף.

המבקש נמנע מלפרט את העובדות הבסיסיות שאמורות להיות מונחות ביסוד טענותיו, ונוקט בלשון כללית, תוך הסקת מסקנות, מבלי שתפורט התשתית העובדתית שאמורה להיות ביסודן.

כך טוען המבקש למרמה מצד המשיב, לסחיטה, ליצירת נאמנות וכו', אך כלל לא מפרט מהם המעשים שמכוחם יש להסיק שאכן זו הייתה התנהגות המשיב.

אכן, המבקש טוען שהמשיב לא שילם עבור המניות, ונראה כי על יסוד עובדה זו מבקש המבקש לבסס את טענותיו בדבר תרמית מצד המשיב, אך אינו טורח לפרט את ההסכמות שהיו ביניהם בענין זה: מה היו מועדי התשלום שהוסכמו, מה הייתה התמורה וכו'.

המבקש טוען, כי המשיב הונה גם אחרים, אך גם טענה זו נטענה באופן סתמי וכללי, וממילא אין בה כדי להצביע על טיב מעשי המשיב במקרה הנדון. חוסר הבהירות והסתמיות של תצהיר המבקש בולטים במיוחד לנוכח העובדה שהמבקש נמנע מלפרט מי היו בעלי המניות האחרים בחברה,  כמה מניות היו רשומות על-שם המבקש וכמה על-שם האחרים, והוא מסתפק באמירה שהיה "יחד עם אחרים" בעל המניות בחברה. בדומה לכך, טוען המבקש, כי לבקשת המשיב חתם על "טפסים שונים" (סעיף 8 לתצהיר), מבלי שיפרט מהם אותם טפסים ומה נאמר בהם.

נמצא, כי פרט להטחת האשמות במשיב, נמנע המבקש ממסירת פרטים בנוגע לעסקה ביניהם. כך גם לעניין הטענה הסתמית, לפיה הועברו המניות על-שם המשיב "בנאמנות". המבקש לא פירט מהם תנאי הנאמנות, לשיטתו, כיצד בדיוק הפר המשיב את חובות הנאמנות המוטלות עליו (פרט, כאמור, לטענה שלא ניתנה תמורה למבקש עבור המניות, וזאת מבלי שיובהר אם על-פי ההסכמות שבין הצדדים הגיע מועד תשלום התמורה).

בדומה לכך טוען המבקש, שהוא זכאי לבטל את ההסכם שבין הצדדים, אך אינו מבסס מהן העובדות המקימות זכות זו ואינו מפרט כיצד ומתי ניתנה מצדו הודעת ביטול ומה היה תכנה המדוייק.

4.         די באמור לעיל כדי להביא לדחיית הבקשה. ואולם, בתשובת המשיבים ובתצהירים שתמכו בה יש מספר נתונים שהעדר התייחסות המבקש אליהם עוד מגבירה את סימני השאלה סביב הגרסה העובדתית החלולה והריקה שהציג המבקש.

לתצהיר המשיב צורפו מסמכים שלכאורה נחתמו על-ידי המבקש. האחד, הסכם בין המבקש לבין המשיב. על-פי הסכם זה, שנחתם ביום 18.11.05, מתחייב המשיב לשלם למבקש סך של 300,000 דולר אם תימכר הקרקע. ואכן, המשיב אישר בחקירתו, כי הוא אינו מתכחש להתחייבות זו, ואם אכן יגרום למכירת הקרקע ישלם למבקש את הסכום האמור.

ממסמך זה עולה, כי מועד תשלום התמורה למבקש עדיין לא הגיע, כך שהטענה לפיה מעשי המרמה של המשיב התבטאו באי-תשלום תמורה עבור המניות, אינה יכולה לכאורה לעמוד.

אגב, מהפיסקה האחרונה שבהסכם עולה, לכאורה, כי המבקש התחייב להשיב למשיב כספים שיגיעו לידיו או כספים שיושקעו בחברה (על-ידי המשיב) במטרה לגרום למכירת הקרקע, אם לא יעלה בידי המשיב למכור את הקרקע בתוך 12 חודש. סעיף זה מזכה את המשיב לדרוש החזר השקעותיו אם לא יצליח למכור את הקרקע. אינני סבור, כפי שטען ב"כ המבקש, שמהסכמה זו ניתן ללמוד שהקרקע תימכר במשותף על-ידי המבקש והמשיב.

בנוסף להסכם האמור, הציגו המשיבים הודעות על העברת מניות החברה מהמבקש למשיב, הודעות המופנות לרשם החברות, חתומות על-ידי המבקש (שחתימתו אושרה על-ידי עורך-דין).

המסמכים האמורים תומכים בגרסת המשיב, כמפורט בתצהירו. על-פי גרסה זו, הוסכם על העברת מניות החברה לשמו של המשיב, כדי שהוא "ישווק" את הקרקע, באופן שהמבקש, שהצהיר כי במשך שנים לא עלה בידו למכור את הקרקע, יקבל לידיו לאחר המכירה סכום של 300,000 דולר.